מה נדרש לשם בניית אסטרטגיה?

במלחמת העולם השנייה הצליחו הצוללות הגרמניות להטביע מאות אניות ואלפי מלחים של הצי הבריטי, ואיימו על כוח עמידתה במלחמה.  רעיונאי בריטי כתב לשר הימיה שיש בידיו המענה האולטימטיבי על הבעיה. כמובן הוא  זומן בדחיפות לשיחה עם השר שהקשיב לו בדריכות.   "הפתרון הוא פשוט" אמר; "הרתיחו את הים הצפוני.  ההרתחה תמית  את צוותי הצוללות,  וכל מה שיוותר לכם הוא לאסוף את הצוללות ולהשתמש בהן."

"רעיון מצוין" אמר השר; "אבל איך מרתיחים את הים?"

"אני הבאתי את הפתרון העקרוני" אמר הרעיונאי.  "כל היתר הוא רק עניין טכני. את זה-שיפתרו המומחים ".

החשיבה במאבקים לא מעטים דומה לחשיבה של חברנו הרעיונאי:  חלק גדול ממה שמוגדר כ'מטרות למאבק' אינו אלא  משאלות-לב, כאותה המשאלה להרתיח את הים. כך הן למשל ה'מטרות' שהציבו לעצמן קבוצות שונות בניסוחים כגון  "שינוי סדר העדיפויות הלאומי" , "פתרון בעיות הדיור הציבורי",  "שינוי השיח", "סיום הכיבוש"  וכיוצא בזה.  הגדרות אלו אינן עונות על השאלה "איך עושים את זה".

כדי להבין איך משנים מצב צריך להבין תחילה מדוע הוא כפי שהוא.  המצב הוא כפי שהוא מחמת פעולתם של כוחות מרובים ששואפים לשמר אותו, בין אם בגלל אידיאולוגיה ובין אם בגלל אינטרסים אישיים, כלכליים, חברתיים או פוליטיים, ובגלל חולשתם של הכוחות השואפים לשנות אותו.   מי שמנסה לשנות מצב כזה בלא להבינו משול למי שמנסה לתקן תקלה במנוע המכונית על ידי טלטול אקראי של חלקי המנוע.

כך, לדוגמה, קשה להיאבק ביעילות למען יישום חוק חינוך חובה מגיל 3. בלי לדעת קודם לכן:  מי אחראים על יישום החוק ומדוע אינם עושים כן?   האם פעולתם ומחדליהם נובעות מסיבות אידיאולוגיות, מאינטרסים?  של מי? מיהם המרוויחים מהעובדה שהחוק איננו מיושם?  מה הם מרוויחים מכך?  מי יפסידו מכך שייושם החוק, ומה יפסידו?  מה מקורות כוחם ומה משאביהם של המטרפדים את יישום החוק ושל תומכיהם?  לאן הולכים המשאבים שהיו צריכים להיות מופנים ליישום החוק, ומי מעוניין בכך? וכיוצא בזה.

בקצרה, עלינו להבין את הכוחות העומדים מולנו: מיהם היריבים ('יריבים' ולא 'אויבים'! ), מה מניעיהם, מה משאביהם, מה מקורות הכוח שלהם, מה דרכי הפעולה, מה  כוחותיהם וחולשותיהם,ומה נקודות הפגיעות שלהם.  באופן דומה עלינו להבין לעומקם את הכוחות העומדים לרשותנו את תומכינו הפוטנציאליים ואת הסביבה הציבורית שבתוכה מתקיים שדה הכוחות. בצבאות נקראות פעולות-מחקר וניתוח  אלו הערכת מודיעין, ומצביא שפוי לא יפעל בלעדיהן.

משהכנו הערכת מודיעין כזו  והבנו די הצורך את הכוחות השונים המשחקים במגרש, נוכל לשאול:  אילו מן הכוחות העומדים לרשותנו יוכלו לצמצם את הכוחות השונים שזיהינו מולנו?   אילו בני ברית נוכל לשתף?  איך נעצים את כוחנו שלנו? איזה תהליך לטווח מיידי, בינוני וארוך עלינו להפעיל כדי להשיג את השינויים הללו?  בקצרה, נציב לעצמנו מטרות.  את מטרותינו נגדיר מעתה לא במונחים של "אנו רוצים את יישום החוק" אלא במונחי "אנו רוצים לצמצם את  מוקדי הכוח הספציפיים אשר מונעים את יישום החוק, וליצור כוח נגדי למען יישומו".  ועתה , ורק עתה,  נוכל סוף -סוף להתחיל לענות בצורה מועילה על שאלת הצוללות -"איך עושים את זה".- לא רק ב'קמפייין' יצירתי מהיום להיום, אלא גם לעתיד הבינוני והרחוק.

מכלול זה של הערכת -המצב, הצבת המטרות וקביעת דרכי הפעולה קרוי אסטרטגיה. בלעדיה יש סיכוי סביר  שפעולותינו יישארו בגדר מחאה רפה ובלתי- ממוקדת,  שלא תבשיל לכלל מאבק יעיל.  אסטרטגיה כזו נחוצה לכל קבוצת מאבק במאבקה הספציפי.  ואם רוצים לשנות דברים במישור הארצי ואפילו הבינלאומי, הרי לא נוכל להסתפק במאבקים נפרדים (וחלשים):  אנו זקוקים לכיוונים אסטרטגיים עבור שלם הגדול מסכום חלקיו,  שבו יוכלו קבוצות שונות   למאבקם הספציפי .לשתף פעולה למאבק על מטרות-על , מבלי לוותר על מאבקיהם היחודיים  (כדוגמה, עיין בהצעתי בבלוג זה, הקרויה "לכבוש את הכנסת").

נחי אלון

אודות nahialon

אני פסיכולוג קליני ועוסק בטיפול . אני עוסק בין היתר בלימוד של מאבקים בלתי -אלימים במישור הציבורי והחברתי וביעוץ בנושא זה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.