חשיפה ראשונה: קטעים מדיון סודי של נציגי הון ושלטון

 הגיע לידי, בדרך לא דרך, מסמך נדיר שתיעד בסתר חלק מכינוס חירום סודי של הגוף העלום הקרוי "פורום ראשי המשק", שהתקיים בבית "השיטה", ושעסק בתנועות המאבק. אחשוף ממנו לראשונה חלקים רלבנטיים.

חלק מן המשתתפים הם רבי השפעה אך אינם מוכרים בציבור הרחב:

בין המשתתפים: מצד השלטון-   המפקח על ההגבלים העסקיים, שאישר את המונופול ל”תנובה"  ונמנע מלהפעיל את זכותו החוקית לפקח על מחירי המונופול;  המפקח על הבנקים שהוא גם מועמד למנכלו"ת בנק גדול;  ח"כ המוביל את המאבק על סירוס הבג"צ;

 מצד אנשי הון:  דונקי נחנר איחר מכיון שהתעכב במהלך מו"מ   עם כמה חברי כנסת על תרומות לפריימריס ועל חשיפה טלביזיונית בתמורה לבלימת חוק הריכוזיות בועדת הכספים;

ואיתם אנשי הבינים: עו"ד צמרת שטבע את הביטוי "שיטת השקשוקה";  לוביסט צמרת שהתפרסם אצל אילנה דיין.

נציג ראש הממשלה :  הזמנו את כינוס החירום הזה כדי לטפל בסיכון הגדול האורב לנו עכשיו:  "המאבק החברתי". המחאה הזו מגיעה דווקא כשאנו במרחק נגיעה מהשגת מטרותינו:  אנו עומדים להשיג סוף סוף את ארה"ב  כ"מדינה בעלת אי השוויון הגדול בעולם"  ו"הממשלה עם שיעור ההוצאה הציבורית הנמוכה במערב", "המדינה עם ההישגים החינוכיים הירודים במערב" ועוד.   המחאה מאיימת על ההישג הזה, ועלינו לפעול בנחישות  ומהר.

 מה הסיכון בהתארגנות שלהם?

 ה"שיטה" שלנו , כמו אקזמה ופטרת, זקוקה לחושך חמים ולח. שקיפות היא אויב מסוכן, מינהל ציבורי תקין הוא אויב קיומי.  אילו היתה שקיפות במינהל הציבורי, אילו הרגולטורים היו מבצעים את תפקידם, אילו דילים בכנסת היו חייבים בדיווח, האם היינו יכולים להמשיך ולהתקיים?  שקיפות הייתה הורגת את העדפת הסקטורים המיוחסים;  איך היינו יכולים לחיות בדו קיום בשלום עם הוועדים החזקים אילו היו הדברים מתפרסמים? איך היינו יכולים להרים את פרוייקט הולילנד ודומיו ? איך יכולנו לאפשר לכם מונופולים ללא פיקוח האם יכולנו, בתנאי שקיפות, לאפשר לכם להמר על אג"ח של הציבור, להפסיד מיליארדים ואז לסדר לכם  שמיטת חובות (כן, כן, "תספורת") ?   לפטור אתכם ממיסים על רווחי הון ומיסי חברות?  ? ? איך היינו מצליחים להחזיק את הפלסטינים בישראל וברשות עם הראש למטה? ואיך היינו אנו, משרתי הציבור, מממנים את הפריימריס שלנו כדי להמשיך ולשרת את הציבור? אנו מוכרחים לשמור על החשיכה, על אי השקיפות, על יכולתנו להסתיר את היער על ידי עצי הנתונים.  זוהי החוזקה שלנו. והם מאיימים עליה.

עו"'ד שקשוקה.  היו לנו הצלחות מרשימות בהשתקת הציבור הזה ובהטעייתו  בעשורים האחרונים. שכנענו אותם שאנחנו מבינים בכלכלה והם לא; שכנענו אותם ש"כולם עושים ככה"; שכנענו אותם ש"המצב הבטחוני מחייב קרבנות"; שהממשלה מבינה מה היא עושה; ובעיקר, ש"ככה זה" , שהציבור פסיבי וחלש , וש"אי אפשר לשנות כלום". השימוש המשולב בתקשורת ,שאנו השולטים בה, עם המערכת הפוליטית, פעל היטב. יתר על כן, עודדנו את הפיצול שלהם. השמצנו את המעמד הבינוני באזני העניים ("אוכלי סושי, שונאי יהדות"), ואת העניים הכפשנו באוזני מעמד הבינים ("אוכלי חינם, עצלנים, הביאו על עצמם את העוני").  אצל האקטיביסטים  עודדנו את האידיאולוגיה של "אם רק כל אחד יעשה את שלו הכל ישתנה"; טיפחנו את המיתוס ששינוי חברתי יקרה רק עם  "יציאה לרחוב";  עודדנו אותם להאמין ש'אסטרטגיה' היא "קמפיין תקשורתי";  הטעינו אותם לחשוב שהויכוח הוא על צדק, והעלמנו את העובדה שהמאבק הוא על שינוי שדה הכוחות. אבל אני חושש שעכשיו זה מתחיל להשתנות.

דונקי נחנר:  המודיעין שלנו מצביע על כך שהם בונים עכשיו כמה כיווני פעולה, שמהווים סיכון קיומי לעבודתנו.  כדי לנצח אותם עלינו לסכל, בנחישות וברגישות, את ארבעת כיווני הפעולה הבאים, לפני שיערערו את כוחנו.  מה הם רוצים?

א.     הם רוצים סולידריות בין מרכז ופריפריה.  רע מאד! הסולידריות שלהם משמעה הבקעת הסולידריות  שלנו.  חס ושלום שישיגו שילוב כוחות בין המעמד הבינוני והנמוך, סיוע-אמת  לקבוצות מוחלשות, פעולה משותפת.  עלינו לטפח את הפיצול, המריבות האישיות, ריבוי המטרות.  עלינו להביא אותם להתייאש מעצם הסיכוי לשתף פעולה.   עלינו לעודד את הנטייה לדבר את עצמם לדעת במקום להתחיל לפעול ביחד.

ב.     הם רוצים להשתלט על הכנסת.  אם הם ישתלטו, ולו גם באופן חלקי, על מוקד הכוח הגדול שלנו-הכנסת-נאבד את הקרקע הפוריה ביותר לדילים, עיסקאות, תרגילים סקטוריאליים, חקיקה מפלה, השתקת הרגולציה. .האם אנחנו צריכים שסדר היום החברתי יוביל את הכנסת הבאה? שחברי כנסת בלתי חברתיים יוקעו ויפלטו?  שמפלגות יתחרו זו בזו בחברתיות? שהכנסת תשב על הרגולטורים ותדחף אותם לעבוד? שיחקקו חוקים נוגדי ריכוזיות? שהכנסת תוביל רפורמה במינהל הציבורי שידאג שמשרדי ממשלה יפסיקו לתפקד כאחוזות מפלגתיות?  לשם כך אנחנו צריכים לשכנע אותם שהכנסת היא מקום מנוון, חסר כוח, שהמטרה האמיתית היא החרדים, או האיראנים, או הרפז.

ג.      הם רוצים  לבקע את "השיטה", מה שהם קוראים "הון-שלטון-עיתון".  אם יבינו שהיריב הגדול אינו "יוקר המחיה" או "מחיר פסק –זמן", אלא ה"שיטה" שלנו שהיא היא המייצרת את יוקר המחיה –יהיה רע. ואם חלילה יהפכו את השיטה עצמה ליעד אסטרטגי, אז יהיה רע מאד!

ד.     הם רוצים  להקים תנועת-גג  רצינית, גדולה, שתאפשר לארגונים החברים חופש פעולה ,אבל עם שיתופי פעולה, עם כלי תקשורת עצמאיים, עם בית ספר נודד לחינוך הציבור כנגדנו, עם צוותי תקשורת, לוגיסטיקה, עם מנהיגות דמוקרטית (חה-חה-חה), עם שקיפות, עם אסטרטגיה לטווח ארוך…

ההקלטה נפסקה כאן.  כנראה תקלה טכנית. מישהו כבר מפיק ממנה תועלת.

הערת המביא לדפוס: הרשימה הזו היא פרי דמיוני ולא תיאור של מציאות. הדמויות וכל המסופר אינם משקפים אירועים או דמויות מן המציאות.

אודות nahialon

אני פסיכולוג קליני ועוסק בטיפול . אני עוסק בין היתר בלימוד של מאבקים בלתי -אלימים במישור הציבורי והחברתי וביעוץ בנושא זה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.